<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קס"ג</h1>
<h2>דף קכה.</h2>
עוד (כמה) [ומה] פכים קטנים שטהורין בזב וכו' ומפרש התם טעמא משום דאינן מטמאין אלא מאוירו ואין הזב יכול להכניס ידו לאוירו. [כי ההיא) [קשה מההיא] דאמרינן גבי קולית בשחיטת חולין בפרק (כל הבשר) [העור והרוטב קכ"ה ע"א] קולית של נבלה וקולית השרץ נקובין מטמאין במשא אבל לא במגע. ואמרינן התם וכמה נקובתן כחוט השערה. תריץ בפכים קטנים שנגמרה עשייתן ואין דעתו להרויח הנקב ואין סופו לירקב. אבל גבי קולית כיון שנקבה כחוט השערה סופו לירקב ויהא הנקב רחב בכדי מגע. תדע דהא אם חשב (כולה) [עלה] לנוקבה ואע"פ שלא נקבה טמאה ואילו גבי כלים לא מהניא ליה מחשבה.
